בריחת שתן לאחר הלידה מיוחסת למצב של דליפת שתן, בעקבות שינויים בחוזק השרירים לאחר הלידה. ישנם גורמים שונים המיוחסים לכך, לרבות לידת מרובת עוברים, גורמים גנטיים, לידה מכשירנית או ארוכה, וכיוצא בזה. ובלבד, שגורמים אלו מיוחסים עם תפקוד השרירים האחראיים לדליפת שתן.
מהי בריחת שתן לאחר הלידה?
במסגרת בריחת שתן לאחר הלידה, אפשר שתיחווה דליפת שתן, ולו הקטנה ביותר, בעקבות עלייה בלחץ התוך בטני. שיכול להיווצר גם כתוצאה מעיטוש או שיעול, לרבות יחסי מין, אימונים פיזיים וכו'. יש המייחסים את היחלשות השרירים האחראיים לדליפת שתן, למספר גורמים. ראשית, בהקשר של לידה וגינלית, הרי ששרירי קרקעית האגן יכולים לחוות "התעמלות מסוימת". בין היתר, אפשר שייווצר מתח בהינתן ראש של תינוק היוצא כנגד השרירים המדוברים.
ואילו, גורם נוסף בהקשר זה הינו התערבות מכשירנית לרבות ואקום זירוז או אפילו לידה מוארכת, שיכולים לתרום להחלשה ומתיחה ברמת השרירים. במקרים אחרים, אפשר שיהיו אלמנטים אחרים שיתרמו לערעור יציבות קרקעית האגן – לרבות חתכים בזמן לידה, קרעים באזור פי הטבעת או שלפוחית ההשתן. יתר על כן, באם במהלך ההיריון מופרשים הורמונים שתפקידם לייצר רפיון שרירים כללי (לטובת סיוע בגדילת הבטן) – זה כשלעצמו יכול לסייע לדליפות.
מה לגבי טיפול תרופתי?
ברמת הטיפול התרופתי, ניתן לאבחן ראשית כל באם מדובר על בריחת שתן לאחר הלידה בעקבות זיהום בשלפוחית השתן או כתוצאה ממאמץ או שיעול. במקרים בהם דליפת שתן תתבטא ברמה פחותה ותחלוף מעצמה, אין זה רלוונטי. יש שיגידו שתה פטל אדום כהכנה ללידה ולאחריה יכול לסייע, בעקבות דחיסותו בוויטמינים, מגנזיום, סידן, מינרלים וכו'. ועם זאת, על כל אחת לעשות את המחקר שלה ולוודא באם תרופה, או פטל אכן רלוונטיים עבורה בהתאם לסמכות הפנימית היודעת שבתוכה.
מה לגבי טיפול התנהגותי ומה מטרתו?
ברמת טיפול התנהגותי עבור בריחת שתן לאחר הלידה, אפשר שתהיינה התייחסות לטראומה או פגיעה בשריר, מתח או עומס בקרקעית האגן, או אפילו נקודה מסוימת המבטאת כאב בעת חדירה או בתוך הנרתיק בהקשר של יחסי מין. כך או כך, אפשר שהדגש יהיה על הרפיית שרירים. על כן, טיפול התנהגותי במקרה זה יהיה למידה של התנהלות עם הגוף. הבנה כיצד לכווץ ו/או להרפות את שרירי הבטן העמוקים, כמו גם, לעבוד על היציבה מהרגעים הראשונים. לרבות, הבנה בנוגע להרמה והנקה של התינוק, של התיק והעגלה וכן הלאה – כדי לתמוך בריפוי הגוף. כאשר ההנחה היא שאם ישנה חולשה בשריר, יש להימנע מלהעמיס עליו יתר על המידה, גם בהקשר של פעילויות יומיומיות.
יש שימליצו להתחיל ולכווץ את שרירי קרקעית האגן ממש לאחר הלידה, בכל הזדמנות – כדי לתמוך ברמת המתח בשרירים ובתהליך הריפוי. ועם זאת, כמובן גם במקרה זה נמליץ לחקור אפשרויות ולראות מה הדבר המדויק לך ביותר.