יש שיגידו שדליפת שתן לא צריכה לפגוע באיכות החיים, לא משנה גיל האדם החוו אותה, לא משנה אילו רגשות אותו אדם חווה, ושאותו אדם יכול להמשיך בהתנהלותו הרגילה והנורמטיבית, מבלי לפגוע כביכול באיכות החיים. ישנו דגש על אבחון המחלה, הכרה והשלמה עם תופעות המלוות אותה ובחירת טיפול רלוונטי. זאת מתוך שאיפה להקל על ההחלמה הפיזית, הנפשית והחברתית.
מדוע חשוב לאבחן דליפת שתן?
לכל תופעת דליפת שתן הסיבות ודרכי הטיפול עבורה. במקרים מסוימים, אפשר שיהיה מדובר בחסימה של צוואר השלפוחית. יש שיגידו שזה יכול לתרום להתמלאות יתר השלפוחית ועל פי כן לדליפה. במקרים אחרים, התופעה יכולה דווקא להתבטא בדחיפות פתאומית לתת שתן. ובמקרה זה, אפשר שהמטופל יבחר לתת שתן בדחיפות גם טרם ההגעה למקור שירותים. כך או כך, הדגש הוא לאבחן את מה שהוביל לתופעה ולהעניק מענה רלוונטי.
מה הליך אבחון דליפת שתן יכול לכלול?
ניתן לתהות על פי כן, הכיצד מאבחנים דליפת שתן. ובכן, תהליך האבחון כולל תשאול רלוונטי למטופל. הליך זה שואף לזהות את התסמינים ולערוך בדיקות רפואיות רלוונטיות. לדוגמה, הליך זה יכול לכלול בדיקות ספציפיות של אלמנטים ברמת מצב השלפוחית, בדיקות שתן כלליות, הפניות לבדיקות אולטרסאונד של דרכי השתן וכיוצא בזה. כך או כך, הדגש בהליכי אבחון, גם כשמדובר על בדיקות שונות – הוא שהנזכר לעיל נעשה בהתאמה לנתונים אישיים, לרבות מצב רפואי קודם, היסטוריה רפואית משפחתית, וכיוצא בזה.
אילו הן שיטות טיפול ומתן מענה ידועות קיימות כיום?
מלבד ההליך האבחוני, גם ההליך הטיפולי יכול להיות מאוד מותאם אישית. יש אשר יחלקו את הליכי הטיפול לכדי 3 קטגוריות מרכזיות: טיפול התנהגותי, תרופתי וניתוחי. אם כי יש שיוסיפו גם סוגי קטגוריות נוספים מעולמות ריפוי אלטרנטיביים יותר, דוגמת ריפוי רגשי. זאת כדי להבין את שורש התופעה ברמה הרגשית, וכיוצא בזה. טיפול התנהגותי נפרס על קשת של ביצועי תרגילים פיזיותרפיה שמטרתם לחזק את שרירי רצפת האגן, כמו גם שינויי בהרגלי חיים מסוימים. טיפול תרופתי כולל כמובן שיטות תרופתיות שונות מתוך שאיפה להתאים אישית את הפתרון עבור המטופל. והגישה הניתוחית היא כמובן הליכים כירורגיים.
מדוע חשוב לדייק בשלב האבחון והטיפול?
כך או רבים, יש עניין להעניק אבחון וטיפול ברמה יעילה, מדויקת ומותאמת. חוסר אבחון מיטיב יכול להוביל לאי הבנה כיצד לטפל. אי אבחון מדויק יכול להוביל לאי הפניית מטופל לבדיקות ראויות, או הפנייתו שלא לצורך. ברמה הטיפולית, הדבר יכול לבטא גם התאמה לא נכונה של סוג הטיפול – לדוגמה, טיפול תרופתי, או אפילו התנהגותי, כאשר היה ניתן להעניק ליווי רגשי כדי לתת מענה לרובד עמוק יותר שאולי השפיע על הרובד הפיזי. יתרה מכך, אם כבר נבחר נתיב טיפול ראוי, יש לבצעו נאמנה, בדיוק ובמידה מקצועית מספקת.