יש המייחסים בריחת שתן בגיל המעבר, ובכן, לגיל המעבר. יש המייחסים זאת ספציפית לגיל המעבר, אולי עקב שינויים הורמונליים, לרבות אסטרוגן ואף מצביעים על מספר ביטויים קליניים שונים לרבות גלי חום וביניהם כאמור בריחת שתן.
מה יכול לתרום לתופעת בריחת שתן בגיל המעבר?
אחד האתגרים באבחון בריחת שתן בגיל המעבר, הוא הבנת הגורם לדבר. שכן, ישנה קלות מסוימת בהצמדת הגורם למושג "גיל המעבר", או פשוט "גיל". ועם זאת, רוב הנשים אכן יכולות לשלוט על מתן שתן, או אם לא – הן לפחות יכולות לחוות בריחת שתן בגיל המעבר באופן מינורי יחסי. על כן במהלך תהליך אבחוני, אפשר להפעיל שיקול דעת ולהסתכל רחב ועמוק יותר מאשר קטגוריית "הגיל". כאמור, במהלך גיל המעבר, רמת האסטרוגן יכולה לרדת ואפשר שיהיו לזה השפעות על פעילות מערכת השתן. יש המייחסים לאסטרוגן שתי השפעות רלוונטיות עבור השליטה בשתן: ראשית מדובר בתפקוד השופכה ושלפוחית השתן, ושנית בתפקוד שרירי רצפת האגן.
תוך השיח על בריחת שתן בגיל המעבר, נציין כי יש שיגידו שתפקוד השופכה ושלפוחית השתן, עלול להיות מושפע ברמות האסטרוגן. באם הן גבוהות מספיק, יש שיאמרו שהדבר יכול לסייע בתהליכי התאפקות ותומך בפעילות תקינה עבור שלפוחית השתן. בעוד אם רמות האסטרוגן יורדות, יש אשר יגידו כי זה יכול לתרום לתהליכי בריחת שתן בגיל המעבר. מנגד, אותם אנשים יגידו כי אסטרוגן יכול להשפיע גם על שמירת שרירי רצפת האגן, ואם רמתו תרד אפשר שזה ישפיע איכשהו על היחלשותם ועל פי כן גם על בריחת שתן בגיל המעבר. באם שרירי רצפת האגן נחלשו, אפשר שזה יתבטא בתופעות בריחת שתן בגיל המעבר לרבות במצבי לחץ.
האם יש גורמים נוספים שהמדע ייחס עד כה לתופעת בריחת שתן בגיל המעבר?
ישנם גורמים קודמים אשר עלולים להשפיע על בריחת שתן בגיל המעבר. הריונות קודמים, לדוגמה, יכולים להוות גורם. זאת באם לידה נרתיקית אפשרה או תמכה בפגיעה בשרירי רצפת האגן. על כן יש שיגידו, שזאת בשילוב לחולשה של שרירי רצפת האגן, ומחלות רקע – עלול לתרום לבריחת שתן. נוסף על כך, ניתן לציין מחלקות רקע: דוגמת סוכרת ואפילו אירועים מוחיים, כגורם פוטנציאלי נוסף עבור בריחת שתן בגיל המעבר. אלא שזה לא הכל, שכן גם שימוש בתרופות או אתגרי תנועה יכולים לתרום גם כן עבור בריחת שתן בגיל המעבר.
האם יש שיטות טיפול ידועות להקלה וריפוי של בריחת שתן בגיל המעבר?
יש לא מעט דרכי טיפול ידועות כיום, וגם כאלו שטרם ידועות (או טרם התגלו) אשר יכולות לתת מענה. ברמה המסורתית והמוכרת מבחינת המוסד הרפואי, ישנם תרגילים לאימון וחיזוק שרירי רצפת האגן, במסגרתם ניתן לחזק את שרירים הללו ובכך להקל על בריחת שתן בגיל המעבר. ישנם טיפולים פיזיותרפיים שניתן לעשות מעבר לאותם תרגילים כדי לתת מענה נוסף. במקרים אחרים, שינוי באורח חיים – כמו ירידה במשקל ופעילות גופני, יכולות לעזור בחיזוק השרירים ואף להקל על הלחץ הבטני וכן הלאה שיטות פוטנציאליות אחרות.
כלי דם.
